פסק-דין בתיק ה"ט 52063-05-11

א.        ההליך:

1.         בפניי בקשה לצו הגנה במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991 (להלן: " החוק") שהוגשה על ידי המבקשת ביום 29.05.11 במעמד צד אחד כנגד המשיבים.

2.         המבקשת הינה בת 71 והיא אמם של המשיבים 1 ו-2 וסבתו של המשיב 3 ובעלת נכס מקרקעין בגודל 677 מ"ר בנצרת שבו בנוי בניין מגורים הכולל את דירתה מגוריה ודירתם של המשיבים 1 ו-2.

3.         יצוין, כי כעולה מהתדיינויות קודמות בפניי ומהתדיינויות אחרות בפני מותבים אחרים, הרי שעיקר הסכסוך בין הצדדים נובע  ממחלוקת מורכבת בעניין הזכויות הקנייניות בחצר הנמצאת במתחם בד הברזנט והמשטח שלפניו עד לגבול של השטח הציבורי.

4.         בגין המחלוקת הנ"ל נוצר סכסוך עמוק והצדדים הגישו האחד נגד רעהו לא פחות מ-6 בקשות הדדיות לצווי הגנה בתקופת זמן קצרה ביותר, יחסית.

5.         בבקשה דנן שוב נתבקש בית המשפט לאסור על המשיבים להיכנס לדירת המבקשת הנמצאת בקומת קרקע בחלקה 12 גוש 16579 בעיר ***, כן עתרה המבקשת ליתן צו האוסר להטרידה בכל דרך, לרבות חניית רכבים בסמוך לדירתה.

ב.         טענות המבקשת בבקשה:

6.         על פי המבקשת המדובר בסכסוך מתמשך ובהתנכלות חוזרת ונשנית מצד המשיבים, כאשר במסגרתה שפך המשיב מס' 3  בכניסה לבניין המגורים בו מצוי דירת המבקשת דלק ובכך סיכן חייה. המבקשת תיארה מקרים נוספים בהם לטענתה סטר המשיב 3 בפניה וכן תיארה כיצד המשיב 1 איים להשליך לעברה בלון גז וכתוצאה מהפחד נזקקה לטיפול רפואי.

7.         עוד צוין, כי המשיבים מאיימים עליה, מקשים את כניסתה לדירתה, מתעללים בבתה ג. אשר חיה יחד עמה ומונעים מקרובי משפחתה לבקר בביתה.

ג.         הדיון  במעמד צד אחד:

8.         ביום 29.05.11 התקיים דיון בפני כב' השופטת גורביץ ובמסגרתו שבה המבקשת על טענותיה כפי שפורטו בבקשה. מפאת חשיבות החלטת כב' השופטת גורביץ לפסק הדין שבפניי  להלן אצטט חלקים מהחלטתה:

" בהחלטתי מיום 8.2.11 (ה"ט 1541-02-11) פסקתי, כי המבקשת לא תעשה כל שימוש בחצר המשמשת מקום לחניית הרכבים וקבעתי, כי תוקף החלטתי תהיה למשך 6 חודשים, דהיינו עד ליום 8.7.11.

בהחלטתי מיום 3.5.11 שניתנה במסגרת בקשה לביזיון צו בית משפט מיום 8.2.11 (בתיקים תמ"ש 50051-03-11 ותמ"ש 18800-04-11) כנגד בתה של המבקשת, המתגוררת בביתה, וכנגד בת נוספת, המתגוררת במקום אחר, חזרתי על האמור בצו שניתן ביום 8.2.11 לפיו, החצר תשמש לחניית הרכבים עד למועד פקיעת הצו.

יצוין כי כנגד המשיב מס' 3 ניתן צו ביום 27.1.11 במסגרת תיק ה"ט 38104-01-11 לבקשת המבקשת דנן לפיו, עליו להימנע מלהחנות את רכבו בצמוד לגרם המדרגות המוביל לבית אביו והוא נדרש לחנות את רכבו בחניה של דודו. בנוסף נקבע כי תוקפו של הצו יהיה למשך 6 חודשים. המשיב מס' 3 נדרש לכבד צו זה וככל שיופר צו זה על ידו, הרי שיש באמור על פי סעיף 7 ב לחוק מניעת אלימות במשפחה משום עילה למעצר.

9.         בסופו של יום לא ניתן צו הגנה כבקשת המבקשת, ברם כב' השופטת גורביץ אסרה על המשיבים לתדלק את רכבם ברחבת החצר והדיון במעמד הצדדים נקבע לשמיעה בפניי.

ד.         הדיון במעמד שני הצדדים:

10.        ביום 05.06.11 התקיים דיון בו נכחו הצדדים כולם ובאי כוחם ולאחר שמספר הצעות פשרה שהועלו מטעם בית המשפט לא התקבלו על ידי הצדדים, נחקרו הצדדים על תצהיריהם.

11.        בדיון זה הכחישו המשיבים, כי נהגו באלימות כלפי המבקשת. כן הוכחשו כל המקרים והטענות שהמבקשת ציינה בבקשתה לרבות האיום באמצעות בלון גז ושפיכת הדלק.

12.        אציין כבר עתה, כי לא שוכנעתי בגרסת המבקשת לגבי האירועים אשר צוינו בבקשה המקורית. נהפוך הוא, לא ניתן לומר כי המבקשת "אינה טומנת ידה בצלחת" ודומה כי אין בלבה כל חשש מפני מי מהמשיבים.

13.        מהעדויות שבפניי עולה, כי המדובר במבקשת בת 71 אשר מושפעת רבות מבתה ג. המתגוררת יחד עמה ומלבה את הסכסוך בין הצדדים באמצעות בקשות חוזרות ונשנות לצווי הגנה ותלונות סרק.

14.        יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהמדובר בסכסוך משפחתי קשה, רווי כעסים ומתחים, אשר בסופו של יום עלול להוביל לאלימות קיצונית ונזק בלתי הפיך לכל אחד מן הצדדים והדבר מעלה תהיות ושאלות מה הדרך הראויה למנוע אלימות זו.